- David M. Weinberg - https://www.davidmweinberg.com -

בחירות מיותרות ומזיקות

פורסם לראשונה בישראל היום באנגלית [1], 1 במאי 2012

אני כבר יכול להכריז על קמפיין הבחירות העומד בפתח כמרוץ הבחירות המשעמם ביותר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל בעת האחרונה.

בחינה מדוקדקת של כל אחד מהיבטיו של קמפיין טרי זה מגלה שלא צפויות לנו כל הפתעות. החלופות לראש הממשלה נתניהו אינן משכנעות; השוליים לשינוי מדיניות מהותי הם צרים; והתוצאה הסופית במידה רבה ידועה מראש.

הבחירות, בשלב זה, פשוט מיותרות. אנו עומדים בפתחו של קרנבל מתיש ויקר.

בואו נודה: אם שמים בצד את הרטוריקה הפוליטית ואת חגיגות האישיוּת, אין כמעט הבדל  ממשי בין המפלגות הגדולות – בכל נושא כלשהו.

קשה לי להאמין שממשלת נתניהו-מופז-לפיד-יחימוביץ (עם או בלי ליברמן והמפלגות הדתיות) תהיה יותר או פחות זהירה ביחס לאיראן מממשלת נתניהו-ברק-ליברמן הנוכחית. לאף אחת מהקונסטלציות הממשלתיות האלה אין כל כוונה להיכנס בפזיזות לעימות צבאי ישיר עם איראן, אלא אם אין ברירה אחרת. לתוצאות הבחירות המתקרבות לנשיאות ארה”ב בנובמבר הקרוב יש הרבה יותר השפעה על האפשרות שישראל תתקוף באיראן מאשר לבחירות בישראל.

זה נכון גם לגבי המגעים הדיפלומטיים בחזית הפלסטינית. ייתכן שברמה ההצהרתית קדימה, העבודה ומפלגת ‘יש עתיד’ של יאיר לפיד מגלות יותר מוכנות לחלופי שטחים בגדה המערבית מאשר ישראל ביתנו והבית היהודי, אולם לא סביר שהן ימצאו את עצמן בממשלה ללא הליכוד, או שיגלו לפתע שותף פלסטיני הגיוני המחזיק בעמדות ריאליסטיות בניהול המו”מ. הציבור לא יתמוך בעוד נסיגות חד-צדדיות, ואף אחד מהמנהיגים לא יסיג את צה”ל מגבעות השומרון או מעמק הירדן כל עוד “החורף” הערבי סוער סביבנו.

מדיניות כלכלית וחברתית? למרות מחאות הקיץ ומחנות האוהלים, כל הסקרים מצביעים על כך שהציבור רואה בנתניהו את הקברניט הכלכלי הטוב ביותר לישראל בעת זו. ידו היציבה עזרה לישראל להתגבר על המשבר הפיננסי העולמי, ותוך כדי גם חלקה למעמד הביניים מספר הטבות (כמו חינוך חינם לגיל הרך).

ודאי, כולם היו רוצים שהממשלה הבאה תרעיף על השכירים, בני המעמד הבינוני, הנחות במס ומענקי דיור, אבל תקציב השנה הבאה יהיה, כפי המתחייב מהמציאות, תקציב צנע שיכלול תוספת משמעותית לצבא. יו”ר קדימה שאול מופז, ולפיד ויו”ר העבודה שלי יחימוביץ יכולים ללכד את ההמונים  סביב סיסמאות הקוראות לרפורמות כלכליות וחברתיות רדיקליות, אבל תרחיש כזה אינו מציאותי בעליל. סיסמאות ריקות ותו לא.

זה משאיר אותנו עם הסוגיות החשובות: שינוי מבנה שיטת הבחירות ושוויון בנטל השירות הצבאי.  אלא שרפורמות משמעותיות בשני תחומים אלה אינן צפויות כל עוד המפלגות העדתיות והדתיות הקטנות מיוצגות בקואליציה. נחמד לחלום על אפשרות כזאת, אבל אין ולו סקר אחד המצביע על כך. לא נתניהו, ולא אף אחד מיריביו, יצליח לשלוט כאן  ללא תמיכתן של מפלגות לוויין אלה.

אז למה אנחנו צריכים עכשיו מערכת בחירות? כבר יש לנו ממשלה הגיונית המייצגת את מה שמרבית הציבור רוצה וחותרת להישגים ברי-השגה מבחינה ריאלית. בכלל, הגיע הזמן שנאפשר לממשלה בישראל לסיים את הקדנציה שלה עד תומה. היציבות טובה למדינה.

למרבה הצער, כשהפוטנציאל לשינוי ממשי מוגבל כל-כך, נוטים פוליטיקאים לפנות לארסיות ולנבזות פשוטה כדי לבדל את עצמם זה מזה בתעמולת הבחירות. כל אותם שונאים ומסיתים הפונים לדחפים המאוסים ביותר שלנו, הן בשמאל האנטי-דתי והן בימין הקיצוני, יצאו עכשיו מחוריהם וישאבו את כספי הממשלה ואת זמן השידור הציבורי כדי להפיץ את זעמם בקרב המיואשים והמבולבלים.

בשביל זה אנחנו צריכים קמפיין בחירות?